פסק-דין בתיק ק"ג 4114/06

1.                 עניינו של תיק זה בדרך חישוב שכרם הקובע של התובעים לצורך קבלת פנסיה מהנתבעת. התובעים טוענים כי הינם זכאים לחישוב שכרם הקובע לפי שיטת "שלוש השנים האחרונות", להבדיל מ"שיטת הממוצעים", וזאת בהתאם לתקנון הנתבעת במועד הקובע ובהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי בע"ע 6000026/07 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - מרק פיורסט, פד"ע לו 721 (2003; להלן - עניין פיורסט).

ראוי לציין כבר כעת כי על פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין פיורסט הגישה מבטחים עתירה לבג"צ (בג"צ 3514/07), שעודנה תלויה ועומדת. לפי החלטה מיום 15.1.09, ניתן צו על תנאי בסוגיית ההתיישנות, וכן בהתייחס "לתחולה הרטרואקטיבית בהיקף שנקבע בו, ובכלל זה התייחסות לשאלת הבטלות היחסית ככל שזו מתעוררת".

2.         בתחילת דרכם אוחדו תיקים אלה עם תביעות נוספות שהוגשו בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין פיורסט (עב' 3073/04, עב' 5267/04), לרבות בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בקשר לכך. לצורך כך אף הועבר תיקה של גב' זכאי מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לבית דין זה (החלטת הנשיא דאז סטיב אדלר מיום 7.3.06; בש"א 172/06). לאחר שניתנה החלטה הדוחה את הבקשה להגשת תובענה ייצוגית - הוחלט לעכב את המשך הטיפול בתיקים המאוחדים עד לקבלת פסק דינו של בית הדין הארצי בערעור שהוגש על החלטה זו (ע"ע 315/08 סלי פופיק - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, ניתן ביום 4.1.11), וכן עד להכרעת בית המשפט העליון בעניין פיורסט.

לאחר שהסתבר שהמתנה זו תגרום לעיכוב משמעותי בבירור התביעות, ובהתחשב במועדי הגשת תביעותיהם של גב' זכאי ומר חוגי כמו גם בשוני בין תביעות אלה (שהן אישיות ומכומתות) לשאר התביעות המאוחדות (בהן הסעד הראשי הינו מתן חשבונות) - הוחלט על הפרדת תביעותיהם של גב' זכאי ומר חוגי משאר התביעות המאוחדות, ועל המשך בירורן טרם קבלת הכרעתו של בית המשפט העליון (החלטה מיום 27.4.09; בר"ע שהוגשה על ההחלטה נדחתה - בר"ע 273/09 מיום 24.6.09). 

3.        בהתאם, התקיים דיון ההוכחות ונשמעו במסגרתו עדויותיהם של התובעים, ומטעם הנתבעת - עדויותיהם של גב' כמי צימרמן ומר ארנון רוזנברג. כן הוגשו חוות דעת מומחים - של גב' ציפי יופה מטעם גב' זכאי; מר דן שפרינצק מטעם מר חוגי; גב' ציפי סמט מטעם מבטחים; וגב' גליה דונת-לויטן מטעם מבטחים (לפי הסדר דיוני בין הצדדים, וכיוון שלא הגיעה להיחקר חקירה נגדית - חוות דעתה מהווה ראיה רק בתיקו של מר חוגי).

פתיח

4.         הנתבעת - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד) (להלן - מבטחים) - הנה חברה בע"מ המנהלת קרן פנסיה ותיקה מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א - 1981 (להלן - חוק הפיקוח), חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה - 2005 (להלן - חוק שירותים פיננסיים) ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד - 1964 (להלן - תקנות קופות הגמל).

5.         החל מיום 1.10.03 חל על עמיתי מבטחים התקנון האחיד כפי שנקבע על ידי המפקח על הביטוח. עם זאת פרישתם של התובעים לפנסיה אירעה טרם המועד האמור, ולכן חלות עליהם - ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים - הוראות תקנון מבטחים כפי שהיו בתוקף במועד פרישתם. עוד אין מחלוקת, כי הוראות התקנון כפי שהיו בתוקף במועד פרישתם של התובעים קבעו כי השכר הקובע, ממנו תיגזר קצבתם של עמיתי הקרן, ייקבע לפי שיטה המכונה "שלוש השנים האחרונות". 

נתון עובדתי נוסף שאינו במחלוקת הינו כי בפועל, חושבו קצבאותיהם של התובעים שלא על פי "שיטת שלוש השנים האחרונות" אלא על פי "שיטת הממוצעים" - ובהתאם לחישוב האמור ממשיכה מבטחים לשלם להם את קצבאותיהם עד היום. הצדדים חלוקים אם כך בשתי שאלות עיקריות - ראשית, לפי איזו שיטה יש לחשב את שכרם הקובע של התובעים; שנית, בהנחה שהשיטה הרלוונטית הינה שיטת "שלוש השנים האחרונות" כגישתם - מהו החישוב הנכון בהתחשב בנתוני שכרם. לצורך הכרעה בשאלות אלה תפורט להלן התשתית העובדתית הרלוונטית, ביחס לכל אחד מהתובעים בנפרד. טרם לכן אפרט בקצרה את השינויים שחלו בתקנון מבטחים לאורך השנים.

שינוי הגדרת "השכר הקובע" בתקנון מבטחים

6.           בעבר, ולפחות מאז שנת 1976, הגדיר תקנון מבטחים את השכר הקובע לחישוב זכויותיהם הפנסיוניות של עמיתיה על פי שיטת "שלוש השנים האחרונות", המתבססת על ממוצע אריתמטי של משכורות העובד בשלוש שנות עבודתו האחרונות. ביום 1.4.80 בוצע תיקון בתקנון ושונתה השיטה, בעקבות ההסכם הקיבוצי מיום 4.6.79 בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשייה שנחתם בין התאחדות התעשיינים, ההסתדרות הכללית ומבטחים (להלן - הסכם הפנסיה המקיפה בתעשייה).

התיקון שבוצע המיר את שיטת חישוב השכר הקובע ל"שיטת ממוצע היחסים", אשר הינה מכפלת היחס הממוצע שבין שכר העובד לשכר הממוצע במשק במשך כל שנות עבודתו (או 420 החודשים הטובים ביותר, ככל שעבד למעלה מכך), בממוצע השכר הממוצע במשק בשלושת חודשי העבודה האחרונים (תקנה 12(א) לתקנון מבטחים דאז; להלן - "שיטת הממוצעים"). התקנון קבע הוראת מעבר לפיה שכר הפורשים עד יום 1.4.80 ייקבע לפי שיטת "שלוש השנים האחרונות", והחל מיום 1.4.83 לפי שיטת הממוצעים, בעוד שבתקופת הביניים (1.4.80 - 31.3.83) ייקבע שכרם הקובע של הפורשים לפי הגבוה מבין שתי השיטות. 

7.        ביום 12.11.86 החליטה הנהלת מבטחים לחזור לשיטת "שלוש השנים האחרונות", אולם החלטה זו לא הובילה לתיקון בתקנון מבטחים אלא רק בחודש ספטמבר 1990 (להלן - תיקון 1990).

ראוי לציין לגבי ההבדלים בין השיטות כי "לכל שיטה יתרונות וחסרונות כלפי קבוצות עובדים שונות, בהתחשב בשיטת העבודה ובמבנה השכר שלהם. כך... שיטת ממוצע היחסים מתאימה יותר למגזר התעשייתי בעוד ששיטת שלוש השנים מתאימה יותר למגזר השירותים" (עניין פיורסט).

8.         בשנת 1994 הגישה קבוצת מבוטחים - אשר פרשו בזמנים שונים בין השנים 1982 - 1990 - תביעה כנגד החלטת מבטחים לחשב את זכויותיהם לפנסיה בהתאם לשיטת "שלוש השנים האחרונות" להבדיל מ"שיטת הממוצעים", בניגוד להוראות תקנון מבטחים בעת פרישתם והסכם הפנסיה המקיפה בתעשייה (נד/6-153 מרק פיורסט ואח' - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ; פסק הדין של בית הדין האזורי, מפי השופט (כתוארו אז) פליטמן, ניתן ביום 28.8.97).

9.         ההכרעה השיפוטית בתביעה זו, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דינו של בית הדין האזורי וכן בפסק דינו של בית הדין הארצי (עניין פיורסט - אשר ניתן ביום 22.10.03), קבעה כי מבטחים מחויבת לחשב את זכויותיהם הפנסיוניות של עמיתיה לפי הוראות תקנונה בעת פרישתם, מבלי להתחשב בהסכמים לבר-תקנוניים לרבות הסכם הפנסיה המקיפה בתעשייה. עוד נקבע, בפסק דינו של בית הדין הארצי, כי החלטת הנהלת מבטחים מיום 12.11.86 "לחזור לשיטת חישוב על פי 3 השנים האחרונות" לא השתכללה לכדי תיקון מחייב בתקנון מבטחים, אלא רק במסגרת תיקון 1990, ולכן לא רשאית הייתה מבטחים להסתמך עליה בעת קביעת שכרם הקובע לפנסיה של עמיתיה אשר פרשו באותה עת.

10.       ביום 31.3.04 הגישה מבטחים לבית דין זה כתב תביעה ו"בקשה לאשר תביעה באמצעות נציגים", במסגרתם עתרה למתן סעד הצהרתי שיקבע כי היא אינה חייבת ליישם את פסיקת בית הדין הארצי בעניין פיורסט על מי שלא היה צד לו, היינו אינה חייבת לחשב מחדש את המשכורות הקובעות של מבוטחיה אשר חושבו בעבר שלא בהתאם לתקנונה (עב' 4437/04). מבטחים טענה בכתב תביעתה כי "יש להשלים עם המצב כמו שהוא, ואין להטיל על מבטחים לשנות את זכויות הפנסיה הנוכחיות של פנסיונרים שמשכורתם הקובעת חושבה שלא בהתאם לתקנות". מבטחים ביקשה להכיר בתביעתה כתביעה "באמצעות נציגים", לפי תקנה 21(א) דאז לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, כנגד כל מי ממבוטחיה שעשוי להיות מושפע מתוצאתו של עניין פיורסט.

ביום 4.2.07 ביקשה מבטחים למחוק את תביעתה ואת בקשתה לאישורה כתביעה ייצוגית, וביום 22.4.07 הגישה את עתירתה לבג"צ על פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין פיורסט, עתירה אשר כמפורט לעיל עדיין תלויה ועומדת.

נתוני העסקתה והשתכרותה של גב' שלומית זכאי